שני, 07 אוקטובר 2013 10:01

דברים בנושא אלימות במגזר הערבי

 

הוועדה הפרלמנטרית לנושא האלימות במגזר הערבי - יום עיון 

הכנסת ה-18

 

מכבדיי.

 

אני תמיד אומר שותפות אמת, שותפות גורל, בין ערבים ויהודים בארץ הזאת, שנועדו לחיות יחד היא היא התנאי שאין בלתו לשגשוג חברתי וכלכלי ולהבטחת העתיד המשתף שלנו כאן. אך, השותפות הזאת היא למעשה גם אחד התנאים לפתרון המצוקות החברתיות המנחות לפתחה של החברה הישראלית. הקפה ועומקה של תופעת האלימות הפושה במגזר הערבי-היא מצוקה חברתית קשה וחמורה המנחת לפתחה של החברה הישראלית כולה. ילדים ובני נוער, מבגרים ונשים נופלים קרבן לפשעי אלימות. לפגיעה בגוף וגם בנפש. בעוד שהיקף הפשיעה במגזר היהודי יורד במגזר הערבי, היקף הפשיעה רק עולה. רוב הנשים שמאבדות את חייהן היקרים כאן, ילדים שמאבדים את אמא שלהן שנה אחר שנה ובעקביות הם מהמגזר הערבי. אזרחים ערבים מעורבים היום ברוב מקרי הרצח בארץ, בניסיונות לרצח, בהצתות; ילדים ערבים מגיעים לבתי ספר כשבתיק שלהם במקום סֶנְדְּוִיץ' יש נשק. אני אינני סוציאליסט, או אימפריאליסט ולכן אינני מתנשא. לא מדובר כאן בתת תרבות של פושעים, חסרי חינוך וחסרי עמוד שידרה מוסרי. ממש לא.

 

ההתמודדות עם תופעת האלימות במגזר הערבי דורשת מאתנו בין היתר, להיות מסגלים גם להבחין בין סיבות לתוצאות. הקיפוח במשאבים ובהזדמנויות, העוני והמצב הסוציו אקונומי קשה, האחוז הנמוך יחסית של מחזיקי תעודת בגרות, שלא לדבר על אקדמאים בוודאי שכל אלה הם סיבות התורמות להרחבת התופעה. אך כל אלה אינם רק סיבות, הם גם בעצמם תוצאות. תוצאות של א-נומליה חריפה ביחסי המגזר היהודי והמגזר הערבי. אנומליה שבמקרה הזה, תוצאותיה הן הרות אסון כלפי המגזר הערבי פנימה בפרט, אך גם כלפי החברה הישראלית בכלל.

 

אצבע מאשימה אינה יכולה להיות מופנית באפן בלעדי לגורם אחד. אמת, יש צורך בהגברת האכיפה אך אין בזה די. התופעות הללו קשורות בטבורן לקשיים ולמצוקות של המגזר הערבי בכללו במדינת ישראל לאחוז הנמוך של העובדים הערבים בשרות המדינה בישראל שהנו רחוק מלשקף את שעור המגזר הערבי באוכלוסייה הישראלית. לניכור, חוסר האמון והחשדנות שחשים רבים מקרב המגזר כלפי מוסדות המדינה, כלפי מערכות החוק והמשפט. כל אלה תורמים את חלקם בתורם, לרמת הפשיעה הגבוהה במגזר שמרגיש כי הוא חי בשוליה של מדינת ישראל. הדרך להתמודדות עם בעיית הפשיעה, האלימות והעבריינות במגזר הערבי עוברת גם היא בהכרח דרך שנוי מעמדו ומקומו של המגזר הערבי; דרך שלובו והשתלבותו במרקם החיים, החינוך והתעסוקה הישראליים. האמת היא שעד כה לא עשינו די למען חזון השותפות האזרחית של יהודים וערבים במדינת ישראל: לא במנחי תקצוב אך גם לא במנחי הצהרת כוונות והזמנה אמתית של אזרחי ישראל הערבים לקחת חלק פעיל ומשמעותי במרקם החיים כאן ובכל שדרות החברה. אבל האמת היא שחזון השותפות האזרחית חיוני לנו גם כאן. רק בכוחו לשנות את תחושות ההפקר והתסכול המזינות את הבחירה באלימות כפתרון. שותפות אמת דורשת ממדינת ישראל לטפל בחסר השוויון בהזדמנויות  ובמשאבים ממנו סובל המגזר הערבי. היא דורשת מאתנו לטפל בפער האדיר במנחים סוציו-אקונומיים שמתקיים בין יהודים וערבים במדינה. עוני ותחושת קיפוח הם קרקע פורייה לקיצוניות דתית ולאומנית ואנחנו עצמנו מדשנים את הקרקע הזו כאשר איננו עומדים די על מימוש עקרון השוויון האזרחי. עלינו לקחת היום, אם לא אתמול אחריות על עיצוב דרכנו המשתפת כאן. כינון שותפות אמת בין יהודים לערבים במדינת ישראל הוא צורך קיומי.

 

טיב היחסים בין המגזרים ישפיע השפעה דרמטית על איכות חיינו כאן. על רמת הביטחון האישי, על הצמיחה הכלכלית, על הסיכוי להגיע ליישוב הסכסוך בין ישראל לעם הפלסטיני ועל עתידו ורווחתו של כל אחד ואחת מהאנשים החולקים את הארץ הזאת. 

 

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

לחיצה על כפתור זה תוביל חזרה לדף הבית