שני, 10 פברואר 2014 14:13

דברים בנושא משאל עם


משאל עם: למנוע מלחמת אחים
הכנסת ה-18 פורסם בישראל היום,2013

רעיון משאל העם, ששב ועלה על המדוכה בד בבד עם חידוש התהליך המדיני, מתנגש עם עקרונות שיטת המשטר שלנו - הדמוקרטיה הפרלמנטרית.

בדמוקרטיה פרלמנטרית משאל העם האולטימטיבי מתקיים אחת לארבע שנים, בבחירות לכנסת. בתקופה שבין בחירות לבחירות, הכנסת היא נציגתו הבלעדית של הריבון, אלא אם התפזרה בנסיבות שמונה החוק.

מעבר לכך, בדמוקרטיה הפרלמנטרית הממשלה פועלת מכח אמון הכנסת. אין זו זכותה של הממשלה למשול אלא חובתה, ולכן משאל עם עשוי להחליש את כוחן של הכנסת והממשלה, ויוצר מצב שהלגיטימיות שלהן מותנית- במשאל העם. למעשה, שימוש תדיר בכלי זה, כלפי כל הכרעה שעומדת על הפרק, כפי שנהוג בשווייץ, מחבל ביכולתם של נבחרי ציבור למלא את תפקידם.

בישראל, מאז הסכמי אוסלו, ביקשו ללכת בדרך הזאת ולהחיל משאל עם בעת קבלת הכרעות בעלות השלכות גורליות, אולם עד היום לא הגיעו לידי הסכמה.

אינני מתנגד אפריורית לשימוש במשאל עם, אך אני סבור שמקומו של משאל העם במשטר הפרלמנטרי הוא בחוקה, ובהיעדר חוקה- בחוק יסוד המצריך את תמיכתם של לפחות 61 חברי כנסת. בחוק יסוד זה יש לקבוע שמשאל העם יופעל רק לאחר הכרעת הכנסת בסוגיה ולא כתחליף לה, באילו מקרים ייעשה בו שימוש וכיצד יעשה בו שימוש.

בחוק יסוד זה, נכון יהיה לקבוע שכל הסכם שיושג על ידי הממשלה, בין אם הסדר קבע או ביניים, ובין אם ויתור על ריבונות או חילופי שטחים, יובא כולו כמקשה אחת בפני אזרחי ישראל, ואלו יישאלו שאלה אחת בלבד- בעד או נגד? כל שאלה אחרת שתיגע לפרטי ההסדר תחבל במטרה שלשמה נועד משאל העם. שהרי ישאלו המבקרים, ובצדק, מי ניסח את השאלה ומי מממן את פעילות ההסברה של המשאל? משאל העם חייב להיות תמציתי וחד משמעי ולחייב תשובה ברורה, בעד או נגד הסדר.

נכון לשעה זאת נזקקת הממשלה למשאל העם, כדי לאפשר קיומה של קואליציה יציבה שתוכל לשאת ולתת עם הפלסטינים.
לצד אילוצים אלה, אנו חייבים להקפיד שחוק משאל העם לא יתפרש בקרב מדינות העולם, וגם בתוכנו, כתעלול פוליטי שתכליתו לדחוק את הקץ או לקיים משא ומתן שלא בתום לב. חקיקת משאל עם במסגרת חוק-יסוד היא צעד הכרחי שמקרין מחויבות ואמינות. לחילופין, אם לא נעגן זאת בחוק יסוד ונעשה בכלי זה שימוש אד-הוק, הדבר אולי יעיד על מומחיות פרלמנטארית אך יחטא למהות הדמוקרטיה. לצערי, כבר הוכח בעבר ששימוש ציני בכלי החקיקה, הוא חרב פיפיות שסופו לפגוע בדמוקרטיה.

למרות הסתייגותי מקיום משאל עם בדמוקרטיה הפרלמנטרית, אני סבור שהדבר לגיטימי אם ייעשה רק בסוגיות שלגביהן קיימת מחלוקת עמוקה בחברה הישראלית, והתעורר הצורך להכריע בהן אחת ולתמיד. במציאות הישראלית, שבה מחלוקות עמוקות חוצות את החברה ותהום אידיאולוגית ודתית פעורה בין הקבוצות שבה, עשוי משאל העם לרכך את להבות המחלוקת ולמנוע מלחמת אחים, להגביר את מחויבות העם להכרעת הרוב ולהוות ערובה לקיומה, ולדורות.

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

לחיצה על כפתור זה תוביל חזרה לדף הבית