שבת, 28 דצמבר 2013 13:56

דברים על משט המרמרה


שעת מבחן לדמוקרטיה הישראלית

הכנסת ה-18, פורסם בעיתונות 22.06.2010.


השתתפותה של חברת הכנסת חנין זועבי במשט האלים וביקורם של חברי הכנסת הערבים בלוב, הובילו את הדמוקרטיה הישראלית לאחד המבחנים הקשים שידעה. בשעה שהרגשות סערו, בציבור היהודי ובציבור הערבי כאחד, ניקזה אליה הכנסת את המחלוקת במלוא עוצמתה, והאירועים תבעו מאיתנו בחינה מחודשת של גבולות חופש הביטוי והבעת הדעה. למיטב שיפוטי, כמי שהוטלה עליו האחריות הכוללת לניהולו של המשבר הפרלמנטארי הסוער, ממרחק הזמן עוד יתברר כי הדמוקרטיה צלחה את הפרשות הללו דווקא כשהיא מחוזקת.

המעשה של חברת הכנסת עורר גלי ביקורת קשים ביותר בציבוריות הישראלית. אני מאמין ומקווה, כי גם אזרחי ישראל הערבים הבינו את תחושות הכעס והעלבון שחשו כלפיה רוב אזרחי המדינה, ונציגיהם בכנסת. אין זה מעשה שניתן לעבור עליו לסדר היום: כאשר חברי כנסת מביעים תמיכה בצעד העוין את המדינה ומביעים במשתמע תמיכה בפעולתם של אותם בריונים שהכו באכזריות חיילים ישראליים ואף ניסו לחטוף אותם. חיילים, אשר שמרו על גבולותיה הימיים של ישראל בכפוף לכל דין בינלאומי. גם אני, כיהודי וכאזרח ישראלי, חשתי זעזוע עמוק נוכח המעשה הזה, ואין לי ספק כי הוא מצריך חקירה ובחינה מדוקדקת של רשויות האכיפה באשר להיבטיו הפליליים.

יחד עם זאת, כמי שמופקד על הגנת הדמוקרטיה הישראלית, עלי לוודא כי הפרלמנט מאפשר לחבריו למלא את שליחותם. התעקשתי לערוך הפרדה ברורה בין אופיו של המעשה ודעתי האישית לגביו, לבין זכותה של חברת הכנסת להבעת דעתה מעל לדוכן הנואמים. אני מוכרח לומר, שזכיתי בשל כך לביקורת קשה ונוקבת מצד עמיתיי וחלק מחבריי היהודים. אך גם ברגעי המחלוקת העזה, שאיימה להתלקח למהומה של ממש, לא היה לי ספק, זוהי מהותו של בית הנבחרים וזהו מבחנה של הדמוקרטיה: כל עוד חבר כנסת מכהן בתפקידו ובטרם מצאו הגורמים המוסמכים עילה לחדול אותו מלמלא את שליחותו הציבורית, מוטל עלינו לאפשר לו לעשות זאת, על אף הקושי והכאב שבדבר.

הסמכות לבירור שאלת ההיבטים הפליליים במעשה מסוג זה נתונה ליועץ המשפטי לממשלה, ולו בלבד. רק החלטה שלו כי ממצאי החקירה מחייבים להעמיד ח"כ לדין, מביאה לידי הסרת חסינותו של חבר הכנסת. לכן התנגדתי לקיומם של דיוני ועדת הכנסת בשאלת שלילת זכויותיהם של חברי הכנסת הערבים, ולהחלטה שנתגבשה ביחס לחברת הכנסת זועבי. אני סבור שאסור לרוב לנצל את כוחו כלפי מיעוט, ואין להפקיד בידי פורום, שהוא פוליטי במהותו, את הסמכות לקבוע את גורלו של מי מחבריו. ואולם, מבחינה פרוצדוראלית, משהתקבלו החלטות מסוג זה בוועדת הכנסת, המליאה היא שתכריע על אישורן או דחייתן.

לעת עתה אני סבור, כי לא יהיה זה נכון להביא את ההחלטה בעניינה של חברת הכנסת זועבי לאישור מליאת הכנסת, משני טעמים. ראשית, היועץ המשפטי לממשלה הוא שיקבע, כאמור, האם הייתה פגיעה חוקית במעשיה של חברת הכנסת, ומה מידתה. דומני, כי כל עוד הסוגיה הזו עודנה בבדיקה משפטית, מן הראוי כי גם הכנסת לא תמהר לפסוק את דינה לגבי זכויותיו של אחד מחבריה. שנית, הרוחות ברחוב הישראלי בין יהודים וערבים עדיין סוערות. שני הצדדים עדיין מתמודדים עם הרגשות והתחושות הקשות שעורר בהם האירוע. דעתי היא, כי על הכנסת לפעול להרגעת הרוחות ולא לליבוין, ויש לערוך הצבעה בנושא זה מתוך יישוב הדעת ולא בלהט הרגע המתפרץ והמתלהם, מכל הצדדים.

זוהי שעת מבחן לדמוקרטיה הישראלית, ואני מאמין שהיא איתנה דיה כדי לעמוד בה.

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

לחיצה על כפתור זה תוביל חזרה לדף הבית