שישי, 25 אוקטובר 2013 09:48

דברים ביום השלטון המקומי


יחסי פריפריה ומרכז

מליאת הכנסת, הכנסת ה-18, 13.02.2012

 

ישנה בעיה עמוקה במסורת הפוליטית בישראל, בעיה שהחריפה בשנים האחרונות.

 

חברי הכנסת נבחרים היום בעיקר בשם חזון לאומי ובשם האג'נדה המדינית-ביטחונית שמייצגת מפלגתם. כתוצאה מכך, הם עסוקים בקו השבר המסורתי שבין שמאל  לימין והם למעשה כמעט ואינם נדרשים (או אינם מתפנים), לנסח סדר יום ברור בנושאים חברתיים ומקומיים. 

 

יחסי פריפריה ומרכז, מצוקותיהן של מועצות אזוריות ומקומיות, דילמות עירוניות ועוד, מתקשים היום לצוף מעלה בסדר היום הישראלי. מובן שאין כוונתי לכך שנושאים בעלי אופי מקומי אינם עולים על שלחן הכנסת. אך הרכיב המקומי והאזורי שהינו קריטי לחיים ציבוריים תקינים, שהנו קריטי לטיפול עמוק ורלוונטי בנושאים חברתיים וכלכליים אינו מיוצג כראוי בכנסת.

 

מכובדיי. עד  לקבלת התיקון  ל"חוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם", שהתקבל בכנסת ה 13 בשנת  95', יכלו ראשי עיריות וראשי מועצות מקומיות לכהן גם כחברי כנסת. עד אז, שורה ארוכה של ראשי עיריות כיהנו בפועל גם כחברי כנסת ובכך ייצגו את שולחיהם באופן כפול, כחברי מפלגה וכראשי עיר. כך התבסס קשר הדוק בין הכנסת לשלטון המקומי וממילא הסוגיות והדילמות המקומיות זכו לחשיפה גדולה יותר. ואולם, התיקון הרצוי לחוק גבה גם מחיר לא רצוי: בעקבותיו נפגעו החשיפה והדיון בצרכים המקומיים ונפגע הקשר הישיר והבלתי אמצעי של נבחרי הציבור עם שולחיהם.

 

עד היום, חמש עשרה שנה אחרי חקיקת החוק, מגיעות אליי פניות מראשי ערים ומועצות מקומיות המבקשים לבטל את התיקון האמור בחוק חברי הכנסת. ראשי ערים אלה תובעים לפתוח מחדש את שעריה של כנסת ישראל להתמודדותם היום-יומית של ראשי ערים ורשויות מקומיות. הם סבורים, ואני מסכים עימם, שהדרך הנכונה והאפקטיבית ביותר לקדם את השלטון המקומי עוברת בכנסת.

 

למען הסר ספק. אני מתנגד לניסיונות להחזיר את הגלגל אחורה. חברות בכנסת היא משרה מלאה. אני מאמין שעבודתה של הכנסת כרשות מחוקקת נפגעת כאשר עובדים בה  למחצה לשליש ורביע ושלא מתוך מחויבות מלאה. מצד שני מביש ופסול הוא שראשי עיריות נאלצים לנהוג כאחרוני השתדלנים כאשר הם צריכים את עזרת הכנסת.

אני מאמין שישנו פיתרון אחר לבעיה זו שכרוך בשילוב רכיב אזורי בבחירות לכנסת. הדבר יגביר את מחויבותו של הנציג האזורי לקהל שולחיו ויבטיח מתן פה וקול גם לאינטרסים מקומיים שבתוכם שלובים וכרוכים ממילא אינטרסים חברתיים-כלכליים. 

 

בחירות ארציות-אזוריות הן הדרך הנכונה לתקן את הכנסת, מבלי להרוס אותה; לאזן בין השלטון הארצי לבין המקומי. כנסת עם רכיב אזורי תהיה כנסת מקומית יותר וחברתית יותר. כנסת שבה הפריפריה, הפערים החברתיים, התשתיות הלאומיות, השירותים הציבוריים, חלוקת העוגה התקציבית, תחום הדיור והמנהל, לא ידחקו עוד לשולי סדר היום בשם הסכסוך המדיני בטחוני. ערך הייצוגיות יישמר והיציבות השלטונית תחוזק. 

 

השינוי המבני הזה, מבטיח כי נושאים לאומיים אסטרטגיים, תחרות הנמלים, שדות תעופה ואזורי פיתוח וסביבה, יבחנו בכנסת מנקודת המבט הלאומית, הארצית והמקומית גם יחד. כנסת אזורית, לא תחליף את השלטון המקומי, אלא תעזור לו להיות עצמאי יותר, ויעיל יותר.

 

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

לחיצה על כפתור זה תוביל חזרה לדף הבית