רביעי, 08 ינואר 2014 12:50

דברים על סיום "תקופת ההקפאה" בהתיישבויות


לקראת סוף ההקפאה: לדבר בקול אחד

כנסת 18, פורסם בעיתונות, 10.06.2010

תקופת ה"הקפאה" שגזרה הממשלה על הבניה ביהודה ובשומרון, בהתאם להבטחתה לאמריקנים, מתקרבת אל קיצה. בגוש עציון, במעלה אדומים, בבנימין וברחבי השומרון ממתינים רבים לסיום ההקפאה כדי לחדש את תנופת הבנייה, ולחלץ את פרויקטים תקועים מקיפאונם.

אני סבור, כי במישורים רבים מתפקדת הממשלה באופן ראוי ומקצועי; ואולם, ביחס להקפאת הבנייה, אני חושש שהייתה זו החלטה משוללת היגיון, שיש בה לא רק כפל לשון, כי אם תלת לשון: הימין קיבל מסר, שמדובר במהלך זמני בלבד כדי לגלות רצון טוב. האמריקנים שמעו מאיתנו, שמדובר בצעד חסר תקדים שכרוך בהתנגדות עזה מבית, כהוכחה לרצינותה של הממשלה; ואילו הפלסטינים קיבלו איתות לכך, שהכדור חוזר לידיהם.

אבל כאן טמון הכשל, וזו גם הסיבה שבגינה התנגדתי להקפאה מלכתחילה, שכן לא הבנתי את ההיגיון שבו. יש במסר הזה סתירה מיניה וביה; שכן, מי שמוכן להפסיק את הבנייה לצורך מו"מ, מה יאמר אחר כך, כשהמו"מ יהיה בעיצומו? איך יחדש את הבנייה? היה לי ברור, שאמירה רבת-פנים כזו היא מתכון להסתבכות, שבסופה הכל יקומו עלינו, כפי שאכן כבר קרה. אגב, משנגזרה הגזירה, גיליתי הבנה לעמדתו של עמיתי השר בגין, שאם נכנעים לתכתיב האמריקני ומקפיאים את הבנייה, אזי אין לעשות הבחנה בין אזורים שונים ביהודה ושומרון, בין גושי ההתיישבות לבין היישובים שמצויים מעבר לגושים. שכן, יש בכך כדי ליצור את הרושם, שאנו משרטטים מראש גבולות עתידיים עוד בטרם החל משא ומתן.

בינתיים מעמיק המשבר המדיני: הוא החל במרוצת השנה החולפת מול הממשל האמריקני, שדומה כי דחק את ישראל ממקומה הבכיר במפה האסטרטגית שלו, והסלים עם פרשת ה"מרמרה". נוכח כל אלה ברור מתמיד, כי עמדה ישראלית שתגלה נחישות היא המפתח להתקדמות לקראת הסדר באזורנו; יש להיכנס לשיח כן וגלוי, אך לבוא אליו עם עמדות ברורות וחד משמעיות.

מתוך נקודת המוצא הזו, יש לראות גם את סיום ה"הקפאה", ואת עתיד שיחות הקרבה לקראת הסדר מדיני באזור. ישראל מחוייבת לומר לאמריקנים ולפלסטינים: אלה עמדותינו, אלה גבולותינו ואלה דרישותינו. אנחנו נכונים לשיח פתוח כאשר כל הקלפים מונחים על השולחן. מסיבה זו, חובה לעסוק בנושאי הליבה, כמו מעמד ירושלים וסוגיית הפליטים, דווקא בתחילת המשא ומתן, על מנת לבחון האם העמדה הישראלית ברורה ומקובלת, ואם יש תוחלת להמשך הדיונים.

נוכל לעמוד בלחצים אם יהיו לנו אמירות ברורות, הנובעות מעמדה ערכית, מוסרית ולאומית. אני סבור שאם ישראל תתעקש על קווים אדומים ברורים, מדינות העולם יאלצו להשלים עם העמדות העקרוניות הישראליות, ויקטינו משמעותית את מידת הלחצים על ישראל.

עלינו לשוב ולבנות בכל רחבי יהודה ושומרון משיפקע המועד של תקופת ה"הקפאה". חידוש הבנייה יתרחש, רק אם ברגע האמת נוכל לעמוד באומץ ולומר: "זהו קו אדום מבחינת ישראל"; רק אם נוכל לעמוד מאחורי סדר היום הברור שבשמו עמדנו לבחירה לפני הציבור. משיגיע רגע ההכרעה, אני משוכנע כי הממשלה תדע לעשות את הצעד הנכון, ותדבר בקול אחד שאיננו משתמע לשני פנים. אחרי הכל, הבטחנו לאמריקנים לסיים את ההקפאה בסוף חודש ספטמבר. הבטחות יש לקיים.

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

לחיצה על כפתור זה תוביל חזרה לדף הבית