שלישי, 11 מאי 2010 00:00

דברים לציון 65 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית

 

ציון 65 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית

מליאת הכנסת, הכנסת ה-18, 11.05.2010



חברי הכנסת והאורחים שנמצאים אתנו כאן, ותיקי הלוחמים נגד הנאצים במלחמת העולם השנייה הפרטיזנים ולוחמי המחתרות, כולכם, ברוכים תהיו. כמדי שנה, במעמד זה, אנו מקבלים את פניכם היום בחיבה ובהערצה גלויה, ביום בו אנו מציינים מלאות 65 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית.

מכובדי,
בשנת 1936, שלוש שנים לאחר הקמת הרייך השלישי, זכתה ברלין בכבוד מלכים כאשר אירחה בשטחה את האולימפיאדה, לראשונה, כאירוע ספורט עולמי.

נפילת רפובליקת ויימאר ועליית הנאצים לשלטון גרמו אמנם לפקפוקים והיסוסים מסוימים בקרב מדינות המערב, אם לשתף פעולה עם משטר שסימל יותר מכל את הרודנות, את הטוטליטריות והפשיזם - אך לבסוף גברו שיקולים ''הגיוניים'' אחרים, ואף מדינה, לא החרימה את גרמניה הנאצית. כפי שכולנו יודעים, האולימפיאדה התקיימה, והיא הייתה גם הייתה למפגן תעמולה גרמני. המשטר הנאצי ניצל את ההזדמנות עד תום, והפגין (-הרחק ממחנות הריכוז-) את עצמתו ואת "מתינותו", כביכול.

בחסות האולימפיאדה, המשיך המשטר הנאצי, המשיך הרוע המוחלט, להרוויח זמן, ואף זכה להכרה וכבוד ממי ששנים ספורות לאחר מכן יהיו קרבנותיו. היום, במבט לאחור, היו לאותן מדינות שעקבו בדאגה אחרי גרמניה סיבות רבות ואולי גם משכנעות, להעלים עין ממה שחולל הרייך השלישי ולתת לגיטימציה למשטר בעצם ההשתתפות באולימפיאדה. המעצמות הדמוקרטיות, הרי לא רצו להרגיז את היטלר ולדחוק אותו למעשים קיצוניים ומטורפים. המשטרים הדיקטטוריים האחרים ראו בגרמניה סמל ומופת ואילו מדינות אחרות העדיפו לשמור על ניטרליות, לשבת על הגדר ולהמתין ולראות לאן נושבת הרוח.

מה שברור היום הוא שהלקח לא נלמד במלוא עצמתו וחריפותו. כיום חוזרות מדינות בעולם החופשי על אותה הטעות והנימוקים נשמעים דומים להפליא: אף מדינה איננה רוצה להרגיז את הרודן התורן; אף מדינה איננה רוצה לדחוק אותו למעשים קיצוניים; אף מדינה איננה רוצה לפעול בְּאֹפֶן אֲמִתִּי וְאֶפֶקְטִיבִי, מחשש שזה יפגע בנתיני המדינה-  במקום במשטר; ועוד כהנה וכהנה תגובות רפות שמזכירות את אותם נימוקים ''הגיוניים'' שנשמעו סביב אולימפיאדת ברלין.

חמור מכך: גם היום, מבקש המשטר האיראני להפגין את עצמתו ואת חוסנו בועידות ובכינוסים בינלאומיים, תחת מעטה של מתינות וסובלנות לכאורה, בדיוק כפי שהפגינה גרמניה של היטלר באמצעות ''אולימפיאדת ברלין''. והנה גם היום, עדיין ישנן מדינות שהכריעו שעדיף ליטול חלק בָּ''אולימפיאדות'' הללו ובכך לתת לפשיזם של 2010 הכרה ולגיטימציה, במקום לדחוק אותו לפינה; עדיין ישנן דמוקרטיות, כמו רוסיה ומדינות אחרות באירופה, שמראות לכולנו, שהן לא למדו מאומה אפילו מהכוויות ומהפצעים שלהן עצמן, אותם ספגו רק לפני 65 שנים ב"ריקוד" דומה עם השטן הנאצי.

היום, 65 שנים אחרי, אסור לעולם החופשי לחזור על אותה הטעות. אסור למדינות המובילות את המאבק נגד "הרוע הצרוף" של היום, לתת הכרה עקיפה למעשיה של טהראן. אסור להן להתעלם מקולה של ההיסטוריה ומהפצעים שטרם הגלידו ב-65 השנים האחרונות, מאז הוכרעה המערכה נגד הצורר הנאצי.

היום, למרבה הצער, מקבל המשטר בטהראן הכרה ולגיטימציה מסוג אחר, בדמותן של רמיזות מצד מדינות בעולם החופשי, שעל ישראל להתרגל למציאות עולמית חדשה. מציאות שבה מחזיק משטר האייתולות הפונדמנטליסטי בנשק להשמדה המונית. אם אכן כך יקרה, ואם אכן ייעשה חלילה שימוש בנשק כזה כלפי אחת ממדינות העולם - אזי יהיו הלקחים ההיסטוריים והמוסריים, של מלחמת העולם השנייה נכונים ורלוונטיים בדיוק באותה המידה גם לטרגדיה אפשרית זו.

תפקידנו, כיהודים וכישראלים, יהיה אז, בדיוק כמו עכשיו, להזכיר לעולם ולדורות הבאים: מי היה לצדם של "בני האור" מן הרגע הראשון, ומי כרת ברית עם "בני החושך" כשנדמה היה לו שיועיל לו הדבר. מי רקד עם השטן, ומי נלחם בו מהרגע הראשון. מי שיתף פעולה, ומי נמנע משיתוף פעולה. מי ישב על הגדר והמתין, ומי צפה את הסכנה - ונחלץ כנגדה.
 
מכובדי, ב-22 ביוני 1941 נשא ויאצ'סלב מולוטוב, שר החוץ הרוסי דאז, נאום לאזרחי ברית המועצות, בו ניכרו היטב ההלם והתדהמה מכך, שבחסות ההסכם עם הגרמנים, התכונן היטלר לפלישה האכזרית לברית המועצות. בנאומו גינה מולוטוב את "השליטים הפשיסטיים של גרמניה", והדגיש פעם אחר פעם ש"הממשלה הסובייטית מילאה בנאמנות את כל תנאיו של הסכם זה". אך כל זה רבותיי, כבר לא היה חשוב, נוכח השמדתם של מיליון חיילים רוסיים בפלישה; ובהינתן האות לפרוץ אחת התקופות החשוכות בתולדות האנושות, בה הושמדו עשרות מיליוני בני אדם. עלינו, היהודים והישראלים, כמי שמהווים חלק מהעולם החופשי, לעשות הכול, כדי שאף אחד לא יתפתה שוב לכרות הסכם כלשהו עם השטן או לתת לו לגיטימציה בדרך אחרת. תפקידנו, להציב מראה בפני אי אלו מדינות הססניות, כדי שהעולם כולו, לא יחזור, לאותה טרגדיה נוראה שפקדה אותו, רק לפני 65 שנים.



Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

לחיצה על כפתור זה תוביל חזרה לדף הבית