שני, 27 ינואר 2014 00:00

דברים בעקבות דו"ח גולדסטון


דברי פתיחה של יו"ר
 הכנסת- מפגש השדולה לקידום היחסים עם אירופה

הכנסת ה-18, 22.12.09

מכובדיי.

 

אני מברך אתכם על קיומו של המפגש החשוב הזה וגם על עצם קיומה של השדולה שהצורך בה הולך ומתחדד על רקע הלכי הרוח בבריטניה. כותרת המפגש הזה העוסקת ביחס שבין זכויות האדם לבין האתגר הביטחוני והצורך של הדמוקרטיות להגן על קיומן מפני טרור הייתה עד לא מזמן סוגיה שלא היינו נדרשים אליה בהיקף כזה.

 

אחד היסודות המרכזיים שעליהם ביסס אריק שרון את תכנית ההתנתקות נשען על ההכרה שלישראל ישנה זכות בלתי מעורערת להגן על עצמה באמצעות צבאה אם וכאשר תותקף מרצועת עזה על ידי ארגוני הטרור. 

 

אני זוכר את אותו היום שבו תהיתי באוזניו של שרון: כיצד נתמודד עם התעצמות הטרור ברצועה והאיום על היישובים בעוטף עזה? והוא במבט של דבר המובן מאליו ענה: מה זאת אומרת, ניכנס בהם בכל הכוח. ומה יגיד העולם? כיצד יגיב האו"ם? המשכתי והקשיתי. אריק ענה באותה הפשטות: בוודאי שייתנו לנו גיבוי. אני, בניגוד אליו פקפקתי בכך ולצערי גם צדקתי. מי שעדיין צריך הוכחות לשנוי שחל באווירה הבינלאומית מוזמן לעיין בדו"ח גולדסטון אותו מסמך ששומט את הבסיס המוסרי שעליו יושבות הדמוקרטיות כולן במאבקן הצודק בטרור העולמי. מסמך זה מהווה למעשה קו פרשת מים בין ההבנה הברורה שזכותה ואפילו חובתה של כל דמוקרטיה לצאת להגנת אזרחיה מפני טרור לבין ערעורה של האקסיומה הזו. במסווה של ועדת חקירה אובייקטיבית ובאמצעות רטוריקה זולה של זכויות אדם הכשיר גולדסטון מציאות מעוותת שהופכת את היוצרות בין תוקף למותקף; שמשבשת את ההגדרות הבסיסיות, המוסריות, רוצח לעומת קרבן; מציאות שיוצרת אבחנה בלתי נסבלת בין דם לדם;  והעיקר, שכובלת את ידיו של העולם החופשי,  מללחום בטרור באופן אפקטיבי נטול עכבות.

האפקט של גולדסטון היה כה חריף, עד כדי כך שגם בישראל לא רק בעולם החלו ארגוני זכויות אדם מסוימים ותנועות שמאל רדיקליות לעצב מחדש את המציאות שקדמה למבצע "עופרת יצוקה" ולהתעלם באופן בוטה, באופן כמעט ממוסד, מסבלם ודמם של הנשים והילדים בעוטף עזה. 

 

אין זכות קיום למסמך ששולל קטגורית את זכותה של מדינה להגן על חיי אזרחיה מפני טרור רצחני רק מפני שהיא בעלת עליונות צבאית או רק משום שבסיסי הטרור מצויים בתוך וגם נתמכים על ידי אוכלוסייה אזרחית אוהדת. אין זכות קיום למסמך שרותם את השיח על זכויות האדם ואשר מתרגם את הערכים היסודיים של העולם החופשי למשב רוח גבית לטרור אסלאמי פונדמנטליסטי. כל מערך קשרים בילטראלי ומולטילטרלי בין הפרלמנט הישראלי ובין פרלמנטים אחרים בעולם ובכלל זה, חיזוק הקשרים הבין-פרלמנטאריים בין ישראל למדינות אירופה חייב לסייע בהחדרת העיקרון שהבעיות שישראל נתונה בהן במאבקה על קיומה הפיסי הן למעשה מיקרוקוסמוס לבעיותיו של העולם החופשי כולו: אם זה ביחס לאיום הממשי הנשקף לנו מאיראן גרעינית, אם זה במלחמה הסיזיפית בהתפשטות הטרור הפונדמנטליסטי, אם זה במאמץ הכרוך בקיום דמוקרטיה זעירה בין משטרים דיקטטוריים ואם זה כעת בהתמודדות עם ההשלכות הקשות של מסמך גולדסטון. 

 

דמוקרטיות אשר יעדיפו להתייחס לעניינים אלו כבעיה של ישראל ושל ישראל לבדה, אינן תורמות למאבק העולמי בטרור, אלא אדרבה מדרבנות אותו באופן עקיף וחוששני שגם הן במוקדם או במאוחר ייאלצו להתמודד אתו רק מעמדה נחותה יותר. חובה על כל דמוקרטיה חפצת חיים להחזיר את שיח זכויות האדם אל גבולות הגזרה הנכונים שלו שכן, במתח שבין מחויבותה של מדינה להגן על חיי אזרחיה, לבין מחויבותה לשמור על זכויות האדם ישנם איזונים הכרחיים, שהיטשטשו לבלי הכר במהלך השנה האחרונה ושבלעדיהם פשוט אין לעולם החופשי שום סיכוי לנצח במאבק הקולקטיבי של בני האור בבני החושך. אני רואה בשדולה זרוע אפקטיבית לקידום ההבנה הזו ומקווה שכל מתווה משותף או מהלך של גיבוש דרכי פעולה עתידיות יקודמו ברוח עקרונות היסוד הללו.

 

תודה.

 

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

לחיצה על כפתור זה תוביל חזרה לדף הבית