רביעי, 08 ינואר 2014 13:55

דברים בטקס הזיכרון לחללי שחרור רמלה


עצרת זיכרון לחללי ולוחמי שחרור רמלה התשס"ז

הכנסת ה-17

הערב אנו עומדים כאן, בואך העיר רמלה, כדי לחלוק כבוד ולהצדיע לאותם הגיבורים שהשתתפו בקרב לשחרור העיר. לוחמינו כולם, אלו ששבו ואלו שאינם, היו חברי אצ"ל. אל המערכה על שחרור רמלה הם נשלחו, לא כפורשים ולא כמנודים, אלא כשליחי המטה הכללי של ההגנה, לימים צה"ל.

המערכה הטראגית על רמלה הייתה מיוחדת במינה. היא הייתה מניצני השותפות שבין הארגונים לאחר קום המדינה. הייתה זו מערכה שהצביעה על אחדות כוחות. הייתה זו מערכה שזנחה את מטעני העבר מתוך צפיית פני העתיד.הייתה זו מערכה שסימלה, את גניזת המאבקים הפנימיים, מרים ככל שהיו, למען שאיפה אחת, צודקת וקולקטיבית - הקמת בית לעם היהודי.

במערכה הסמלית על רמלה, הלכו מאיתנו חמישים מבנינו ושתיים מבנותינו. הסמליות הזו, של ההכרה "כי עם אחד -אנחנו" דבקה בדמותם, ובמותם. לכל איש יש שם. שם - שנתנו לו חייו וגם שם - שנתן לו מותו. שמו של כל אחד מן הנופלים, קיבל משמעות נוספת על ידי מותו, כי נפל במערכה שבישרה אחדות והתלכדות למען בניין הארץ.

אחי ואחיותיי, המשפחות. אין אדם שיוכל לבטל צערכם אין מי שבידו להשלים חסרונכם. בכוחי הדל רק להאיר במשמעות מיוחדת את אותו רגע קודר, אותו קו פרשת המים מאותו היום שהלך אהובכם.

אני מתפלל שצור ישראל ישיב וישרה בתוכנו משהו מאותה התמימות, מקצת מאותה אמונה פשוטה שהייתה בלוחמי קרב רמלה. עם מעט מאותה האמונה, התמימות, נוכל להביט אל חזון משותף, נוכל לחוש שאיפה קולקטיבית, תקווה מחודשת. ואם חלילה נאלץ, גם נסכן את הנפש.

לוחמי האצ"ל שאותם ניסו להבדיל מלוחמי היישוב, היו ללוחמי היישוב. קרב זה מסמל את ההבנה שכולם לוחמים למען הקמתו של בית ליהודים. מותכם הביא את המחלוקת לסיומה. ומותם של כל חללי מלחמת השחרור הביא להתלכדות המשותפת, למען המטרה האחת והיחידה, הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

יהי זיכרון יקירכם, ברוך, המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ובבניין ירושלים תנוחמו.

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

לחיצה על כפתור זה תוביל חזרה לדף הבית