שישי, 25 אוקטובר 2013 06:58

דברים במלאות 70 שנה לרצח אברהם שטרן


הקרנת הסרט "יאיר" במלאות 70 שנה לרצח אברהם שטרן
הכנסת ה-18, 14.2.2012

 

מכובדיי,

"יאיר" - אין עוד הרבה שמות פרטיים המשמשים בתרבות הישראלית שמות צופן. שמות הנושאים בתוכם מטען כבד, מטען חורג, של תחושות, רגשות, מחשבות והתייחסויות.

 "יאיר" הוא שם של לוחם ומשורר, הוגה מדיני, ואיש מחתרת חסר פשרות. דמות הרואית של גיבור ישראל. אישיות מטלטלת במסירותה המחלטת, לתחיית האמה, כבודה וגאולתה. בעבורי, "יאיר" מסמל יותר מכל את קצותיו המשלשים של המנון בית"ר: הדר. תיגר. בית"ר. איש שקריאת התיגר שלו, נעשית בהדר. לוחם שמוכן להלחם עד גאולתה של בית"ר. מנהיג ששואב את שמו הספרותי מאלעזר בן יאיר: מפקדה האגדי של מצדה, שגם ברגעיו האחרונים לא התפשר על תפיסתו את מהותה של חירות ישראל.

 

"יאיר" הלך קסם על אנשים כבר בחייו, אך קסמו לא פג גם אחרי מותו. להיפך, דווקא השם שנתן לו מותו, הוא שהעצים את קריאתו למרד, הצית את אש המאבק, וחיזק את כוחו של הלח"י. היו שפטרו את המרכבות בדמותו, בהצמדת הכינוי פאשיסט או טרוריסט. בעיתונים דאז היו כותרות כמו: "עורכי הטרור עוכרי העם". יאיר עצמו בטא זאת בשיריו, כאשר כתב: "המורד-הם אומרים -  מטורף וגואל דם עברי, עבריין". כך כתב.

 

אבל יאיר לא שאב את עקרונותיו מהפאשיזם. דווקא בשיר המזהה אתו יותר מכל, "חיילים אלמונים", החיילים האלמונים אינם מתהדרים בסמלים ובדגל. חייליו האלמוניים של "יאיר" הם חיילים ללא מדים, הם חיילים של האומה, אך איש לא יודע שהם חיילים. הם היו למעשה הרוגי תרפ"ט, או כפי שנכתב בכתב העת ה"מצודה" של מנהיגי האצ"ל, "הסוחבה" (בערבית – החבורה), שם פורסם השיר לראשונה: " לזכר קרבנות האיבה והשטנה, לכבוד הגיבורים האלמונים של המלחמה למען המולדת במנחם אב תרפ"ט". נרצחי תרפ"ט היו חייליו האלמונים של העם שליבו של "יאיר" יצא אליהם. בציבור הכללי לא רבים יודעים אך אחד מהמיוחדים שבחברי הכנסת, איש דגל התורה- יהדות התורה, הרב אברהם רביץ זיכרונו לברכה, לחם בעברו עם אנשי הלח"י. היו אף שהגדירו אותו כ"לוחם הלח"י האחרון של הכנסת". באחד מנאומיו האחרונים בכנסת תיאר הרב רביץ את דרכו ללח"י. לדבריו, בעודו לומד בתלמוד תורה "סיני", סמוך לרחוב מזרחי ב' בתל אביב דאז, הוא ובני כתתו שמעו לפתע יריות. כאשר הם ירדו לרחוב הם ראו מהומה גדולה. האנשים ברחוב אמרו להם: המשטרה הבריטית הרגה רוצח ושודד יהודי. כשחזר לכיתה וסיפר את אשר ראו עיניו פרץ רבו,  הרב יצחק ידידיה פרנקל ,לעתיד רבה הראשי של תל אביב וחותנו של הרב לאו בבכי. הרב פרנקל פנה לרב רביץ ואמר לו:"אבריימל, לא רוצח ולא שודד יהודי הם הרגו. הם רצחו גיבור יהודי בעל מסירות נפש". התיאורים השונים כל כך על דמותו של "יאיר", בלבלו בתחילה את "אבריימל" אך מהר מאוד הוא תפס שדווקא הרב פרנקל הבין טוב יותר את מה שטמון בנשמתו הסוערת של "יאיר". הרב פרנקל הבין שלפני הכל ואחרי הכל "יאיר" היה יהודי חם בעל מסירות נפש. "בזכותו של יאיר" כך אמר הרב רביץ: "ידעתי כי לפנינו מלחמה של מעטים נגד רבים וחלשים נגד חזקים, להקים בית יהודי לנרדפים מגלות אירופה נגד הבריטים כובשי ארצנו. לח"י נכנסה ללבי כגרעין שנבט".

מותו של "יאיר" הוא שהנביט את אש המרי בליבו של הרב רביץ, אז אבריימל ובלבם של רבים אחרים. הערב אנו צופים כאן בסרט על "יאיר" אך איננו יודעים האם יאיר הזה, הוא אברהם שטרן או יאיר שטרן. "לא ידעתי שאין לי אבא" כך אומר יאיר שטרן על אביו ואכן יאיר שטרן, אולי יותר מכל בן אחר חלק את אביו עם העם כלו. אינני יודע כיצד זה לגדול כבנו של "מיתוס", כבן של אחד מאבות האומה. אך אני יודע שליאיר שטרן חשוב שיזכרו את אביו, אברהם שטרן כמי שנתן הכל למען האומה. "גיבור יהודי עם מסירות נפש".

 

Submit to FacebookSubmit to Google BookmarksSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn

לחיצה על כפתור זה תוביל חזרה לדף הבית